שלושת חוקי השיווק המודרני

שלושת חוקי השיווק המודרני – תפקידו של השיווק היא לתת לצרכן את התחושה כי הערך שהוא הפיק מהמוצר שרכש היינו מקסימלי- תחושת ערך גבוהה ושביעות רצון

אין מציאות אובייקטיבית – מה שמעניין זה תפיסת המציאות כפי שהלקוח רואה את המציאות. המוצר הטוב ביותר זה המוצר שהלקוח קבע שהוא הטוב ביותר. חברות שיווקיות צריכות לאמץ לעצמם את היכולת לראות מנקודת המבט של הלקוח. לדוגמה – פרסום על גבי האריזה שזו מרגרינה ללא כולסטרול. חצי מהאנשים יעדיפו את הישן והמוכר, וחצי ינסו את הדבר החדש במחשבה על בריאותם. מה שמעניין הוא שמרגרינה הוא מוצר מהצומח ואין בה כולסטרול בכלל. אנשים מגיבים לפי מה שנמצא אצלם בראש מה שהופך את הכל למציאות סובייקטיבית. המציאות השיווקית היא מציאות נתפסת.

לקוחות שונים נקודות מבט שונות – אי אפשר, לפחות לטווח ארוך, למכור מוצר ממוצע אחד שמתאים ליותר מקבוצת לקוחות אחת. לדוגמה – יש בשוק קבוצת לקוחות שרוצה איכות ומוכנה לשלם עבור זה, ויש קבוצה נוספת שרוצה מוצר זול ופשוט. הדבר הגרוע ביותר שניתן לעשות זה למכור מוצר ממוצע מבחינת האיכות והמחיר. בשיווק המודרני לוקחים קבוצה מסוימת, פלח, ומתאימים את המוצר אליו, את המחיר, האיכות והאריזה בכדי להתאימו לפלח השוק הספציפי.

שיווק משולב – שיווק פנימי (הצלחה בגיוס הכשרה והנעה של עובדים מוכשרים הרוצים לשרת היטב את הלקוחות) + שיווק חיצוני (מחוץ לחברה). בעבר (הלא רחוק), היה מספיק שהפרסומות שלך בעיתונות המודפסת היו קשורות לקמפיין השיווקי. כיום זה הרבה יותר מורכב. נדרשת התייחסות משולבת (מולטידיספלינרית) לנקודות מכירה, פעולות יחסי ציבור, עמודי פייסבוק, איסטגרם, פינטרסט, תכנים של האתר, פעולות קידום אתרים, ובמקרים מסוימים גם ליוטיוב, טוויטר, ולפרופיל בלינקד-אין. שלא לדבר על תקשורות פנימיות בחברה, ושירות לקוחות. כל זה מגדיל את מספר הערוצים שצריך לטפל בהם ולעקוב אחריהם. מישהו מוגדר צריך לנהל את כל האירוע המסובך הזה.