אסטרטגיה עסקית – שיעור שישי

אסטרטגיה פונקציונלית

אסטרטגיה המתייחסת ליכולות ותהליכים. מתייחסת לשרשרת הערך של הארגון, היכולת דל הארגון להשקיע ולקבל תפוקות. בבניית האסטרטגיה, הארגון שואלת את עצמה איזה שרירים היא צריכה לחזק, איזה החלטות היא מקבלת כדי לשפר את שרשרת הערך של הארגון. Levis  לדוגמא שיפרה מאוד את שרשרת הערך שלה ע"י העברת הייצור שלה למזרח הרחוק, הורידה בצורה משמעותית את עלויות הייצור שלה. כמו כן LEVIS נתנה אפשרות להזמנת ג'ינסים תפורים לפי מידה באמצעות האינטרנט, גם הורידה עלויות שיווק וגם העלתה ערך בעיני הלקוח WTP . אסטרטגיה פונקציונלית מצליחה מאפשרת לארגון לגבש אסטרטגיה גנרית תחרותית אפקטיבית ליצירת CA

מהלך גלובאלי – מצב בו הארגון מנהלת חלק מהפעילות של מחוץ לאיזור הגיאוגרפי שהיא נמצאת בו .

שאלות אסטרטגיות – במה אנחנו רוצים להשקיע כדי להצליח ? מה אנחנו רוצים לחזר ועל חשבון מה ? איפה אני אוכל לבנות את היתרון התחרותי שלי?

בניית האסטרטגיה – תהליך בו נשאלות השאלות האסטרטגיות אשר נוגעות לכל תחומי הפעילות של הארגון :

  1. מה המטרות הארוכות טווח שלנו ?
  2. מי הלקוחות שלנו ?
  3. מי המתחרים שלנו?
  4. אילו יכולות יחודיות יביאו אותנו ליתרון תחרותי ?
  5. כיצד ניצור התאמה Fit בין הפעילויות שלנו ?

המודל העסקי של קוקה קולה – קוקה קולה מתמודדת בשנים האחרונות עם השינוי בתפיסת המוצר ע"י הצרכנים ( קולה משקה לא בריא ) , כדי להתמודד עם זה היא מנסה לשנות את התפיסה שלה בעיני הלקוחות. היא שואלת את עצמה מה היתרון התחרותי שלה, מה היא יודעת לעשות טוב – לייצר ולמכור משקאות  ומחליטה למנף יתרון זה. המודל העסקי החדש שגיבשו מדבר על  total beverage company  – כל מה שמקשה, זה העסק שלנו. כדי ליישם את ההחלטה הם פועלים באסטרטגיה של תאגיד, רוכשים חברות שונות בתחומים שונים של המשקאות, ע"י כך תופסים שליטה גם בשוק הלא מוגזים ומייחסים למוצר שלהם תכונות נוספות.

מגרש המשחקים וארגז החול – מדבר על הסביבה העסקית של הארגון, מי משחק אריתי, מי משחק נגדי, מי הבריון של השכונה. מגרש המשחקים מתייחס לסקטור , ארגז החול מתייחס לענף ( סקטור התקשורת, ענף הסלולר ) אסטרטגיית ארגז החול של החצב, הוא פורח לבד בסתיו, אף אחד לא מפריע לו, יש לו בצל רעיל ששומר עליו ואוגר מזון לימי החורף  . יש 5 נק' שחובה לבדוק כאשר מאבחנים את מגרש המשחקים וארגז החול של הארגון :

  1. הענף – מהו הענף בו אני רוצה לעסוק
  2. העסק שלי – מה בדיוק החברה הולכת לייצר, איזה שירותים היא תיתן
  3. קבוצת אסטרטגיה – מי החברות שבקבוצת האסטרטגיה שלי, מה לעשות כדי להיות שם על חשבונם ? מי הבריון השכונתי ?
  4. היכולות שלי – כיצד אני יכול למנף את היכולות שלי כדי לבנות יתרון תחרותי?
  5. אסטרטגיה – מה הפעולות שאנקוט כדי לשלוט בארגז החול ובמגרש המשחקים ?

ארגז החול והאוקיינוס הכחול – גישה שאומרת שיש לחפש את האוקיינוס הכחול, ארגז חול שאף אחד לא נמצא בו, לחפש נישה קטנה בה אהיה לבד כדי שלא אהיה חשוף לתחרות.

מודל הקרוסלה ליכולות הארגון – הארגון חייבת מס' יכולות כדי לשרוד. יש 7 יכולות שהארגון צריכה לפתח כדי להשיג יתרון תחרותי ע"י בידול או ע"י צמצום עלויות. היכולות מתחלקות ליכולות ליבה ויכולות תשתיתיות.

יכולות ליבה : איכות – sony , שירות – פרטנר, יעילות – DELL , חדשנות – apple  .

יכולות תשתיתיות :  ניהול ( חברת טבע משקיעה מליונים בפיתוח יכולות ניהוליות ) , תרבות ( חברת דיסני ), אנשים.

  • דוגמא לשיפור פרמטר איכות – חברת יונדאי, שיפרה את איכות המוצרים, יצרה יתרון תחרותי , שימוש באסטרטגיה פונקציונלית.
  • דוגמא לשיפור בחדשנות – חברת בגיר פיתחה חליפה שניתן לכבס ולייבש.