טכניקות / מתודולוגיה של עידוד "חשיבה מערכתית" ו"יצירתיות" בארגונים

האפשרות לקיים חשיבה מערכתית בארגונים מאלץ את המנהלים ללמוד שיטות חדשות של ניהול, קיימות מספר טכניקות לימוד למשל "שיטת ששה כובעי החשיבה" של ד"ר אדוארד דה בונו (De Bono), מייסד הפורום הבינלאומי ליצירתיות שבו נוטלות חלק מהחברות המסחריות המובילות בעולם.  שיטת "ששה כובעי החשיבה", על שם ספרו – "Six Thinking Hats"  de Bono, 1985)). למעשה מדובר בביצוע סימולציה שבה המשתתפים בדיון משחקים תפקידים בהתאם ל"כובע" הדמיוני שהם חובשים. ע"פ השיטה ראשיים המשתתפים להחליף כובעים במהלך הדיון, באופן זה להעלות ולהציג דרכי חשיבה שונות.  השיטה מחייבת שימת דגש על פתיחות לביקורת, הפריית הדיון שיפוט ניטראלי; ויכולת קבלת החלטות שקולות (Katerndahl, 2005).

קיימות שיטות אחרות הנהוגות בארגונים המסייעות להם להתמודד עם האתגרים שמעמידה המציאות שמשתנה באופן מהיר ותדיר. להלן מספר שיטות:

  1. קביעת יעדים מבלי להתוות את הדרך להשגתם: יש לקבוע מערכת ברורה של יעדים ולוודא שהעובדים מבינים היטב את מטרותיהם. אולם, יש להיזהר שלא להתוות בפירוט רב מדי את הדרך שבה הם צריכים להגיע לאותם יעדים (רוס, 2009);
  2. פיקוח על העבודה – אבל מרחוק (רוס, 2009);
  3. עידוד השתתפות בקבוצות למידה: תהליך למידה קבוצתי שבו אנשים מבררים את המציאות דרך שיתוף של השקפות עולם וזוויות ראייה (אלטמן, ללא תאריך); קביעת תהליכים פוריים ליצירת רעיונות ולפיתוחם, על מנת לעודד את העובדים לשתף בידע שבידם.
  4. עידוד השתתפות בקבוצות מיקוד, כמו, למשל, ה-Mastermind: זהו שילוב בין קבוצת תמיכה מקצועית לבין מפגשי סיעור מוחין בין אנשים שאין ביניהם תחרות עסקית. זאת, במטרה לקדם זה את זה באמצעות חשיבה משותפת (סלטון, 2010);
  5. עידוד דיונים א-פורמאליים : עידוד ריבוי נקודות מבט: מימוש עיקרון זה מחייב צוות הטרוגני, רב מקצועי, רב היררכי, בדגש על אנשים יצירתיים המשוחררים מ"כבלים" ארגוניים ואחרים, המגבילים את כיווני החשיבה שלהם, חשוב להשקיע מחשבה בעיצוב מסגרת מתאימה שתאפשר לדיון הא-פורמאלי להתקיים הלכה למעשה. (אלטמן).
  6. המוביל כלומד: פה המנהל שם את עצמו גם בתפקיד של לומד, השווה ליתר, עד שמתהווה הצורך לקבל החלטה (אלטמן).
  7. עידוד שימוש מטאפורות: מטאפורות מאפשרות להמשיג רעיון מורכב באופן תמציתי ומהיר, בעזרת שאילת תמונה מתחום אחד והשלכתו לתחום אחר, מטאפורות מעשירות את מרחב ההתבוננות ומאפשרות לנו לפרוץ את מגבלות החשיבה שלנו בעזרת שאילת מושגים ודימויים מעולמות אחרים (אלטמן).
  8. דגש על שימוש בהדמיה: במסגרת הסימולציות ניתן להקפיא את הגורמים המשפיעים למעט אחד, ולנייד את האחרון באופן שבו נפרס לפני המנהל/המפקד מלוא מגוון האפשרויות. הדמיה מקנה יכולת לדמות מצבים כדי להרחיב את יכולות החשיבה וההתנסות בתחומים בהם יש מיעוט הזדמנויות להתנסות במצבי אמת.
  9. שימוש בנקודות התייחסות (references), על מנת לזהות מה דומה ומה שונה באירוע ביחס לאירועים קודמים, דומים ומוכרים, נקודות התייחסות מאפשרות לנו לחקור את הבלתי ידוע באמצעות הידוע, ערך רב קיים להכרות עם רקע עשיר של ניסיון עבר, היכול להוות בסיס למגוון רחב של נקודות התייחסות.
  10. הקלה על עבודת צוותי החשיבה: כמו למשל, בסרת חסמים ביורוקרטים – פעולות אלה יכולות להשפיע רבות על איכות ועל מהירות עבודתם (רוס, 2009).